הספר  דור ה-Y בישראל - דו"ח מחקר/ עוז אלמוג ותמר אלמוג.

בספר זה הכותבים מתארים את דור ה Y,  ילידי אמצע שנות השמונים ועד לשנות ה-90. דור שגדל לעידן הדיגיטלי והגלובלי, לעולם מתפתח מבחינת ההיי טק, טכנולוגיה, אינטרנט, וכדומה. דור ה- Y נתפס כבעל גישה לכלים ואמצעים תקשורתיים מתקדמים שמגיל צעיר נחשף לגירויים טכנולוגים ויודע להתמודד ולתפעל אותם. בישראל דור ה-Y מאופיין בצעירים החילוניים שנולדו בטווח השנים: מתחילת שנות השמונים ועד לאמצע שנות התשעים. דור זה בישראל דומה ברובו לדור ה-Y ברחבי העולם, משום שהוא התחנך כמעט על אותה תרבות שיש בעולם.

הדור סופג לתוכו את השינויים שכרוכים במעבר מחברה לאומית לחברה גלובלית. מכאן, הדור מתאפיין בחוסר יציבות ואסקפיזם, בחוסר יציבות ואמונה מתוך צמיחתו בעידן של התפרקות המוסדות ומות הערכים המקודשים. מקריאה של פרק המבוא נכחתי כי אני משתייכת לדור הY. אכן אני חשה כי מדובר במעין דור "מעבר" שחווה הכירות עם שני צידי המתרס בעקבות התמורות שחלו, פעמים רבות אמרתי כי הדור שלי "הרוויח" מכיוון שחווינו חיים נטולי טכנולוגיה, מושגים ברורים ותבניתיים-נישואין כן גירושין לא, למידה במסגרות סטנדרטיות אל מול ספרים ומחברות וכן חווינו את השינויים, ההגדרות שהשתנו, הטכנולוגיה והטכנולוגיה שנכנסה לשגרת חיינו. בעת הקריאה חשתי כי תיאור הדור, בין היתר, כלא יציב, כחסר אמונה ואימפולסיבי  נראה לי הגיוני מאוד שהרי מדובר על דור שחווה את החיוב והשלילה שלפני התמורות ואחריהם.

פרק 4: "העבודה היא חייכם אבל לא חיינו"

הביקורת הכללית על עובדי דור ה-Y התגברה  בשנים האחרונות כאשר יותר צעירים נכנסו לשוק העבודה. אין-ספור מאמרים, תגובות ופוסטים בשפות שונות מתארים את ה-Y כחסרי מוטיבציה ומיומנויות בסיסיות, אדישים, ילדותיים, תובעניים, בעלי סף שבירה נמוך, לא-נאמנים וכפויי טובה. הביקורת השכיחה ביותר היא על כך שהצעירים היום פשוט שונאים לעבוד ולהתאמץ. הם מכונים בבוז "הדור הגרוע בכול הזמנים", "ילדים רעים" אשר לא שם את העבודה במקום הראשון. ולמרות הטיעונים הקשים מולם דור ה-Y  הביא עמו שינויים חיובים אחד מהם הוא ה"שוויון המגדרי" בתחום התעסוקה, ניתן לראות כי הבנות הצעירות היום שאפתניות לא פחות ואולי אף יותר מהבנים, ואילו הגברים הצעירים פיתחו ראיה פחות דיכוטומית של העולם (גברים מכאן ונשים מכאן). וזה בא לידי ביטוי יותר צעירים בוחרים היום לאייש מקצועות שהיה להם בעבר דימוי נשי מובהק: בישול, עבודה סוציאלית, סיעוד, ריפוי בעיסוק, עיצוב שיער, עיצוב אפנה ועוד. ניתן לראות שבקרב הדור הצעיר נושא הדימוי המגדרי של המקצוע פחות משחק תפקיד והגישה שלהם יותר עניינית ופלורליסטית. עם זאת, הדרך לשוויון מגדרי מלא עוד ארוכה וידרשו שנים ארוכות כדי לשנות מוסכמות והרגלים שטמונים בחברה. אך לדעתי, ניתן לראות בדור הזה את ההתחלה לשינוי.

דוגמא אישית: עם התקדמות הטכנולוגיה והתפתחותה העולם השתנה,  זה הביא לשינויים רבים בהשוואה שלי מול הוריי \והסבים.  בתקופה הקדומה, לפני התפתחות הטכנולוגיה החיים והאנשים היו די פשוטים ועבודתם הייתה פשוטה לדוגמא: לעבוד באדמה. לא היה להם את המודעות ולא את השאיפות להשיג כמה שיותר כסף, אלא היו מסתפקים בתוצרים שהיו להם. אך לעומת היום אנשים מתחרים ביניהם על הידע, אמצעים טכנולוגים מפותחים יותר והשכלה יותר גבוהה. כמו כן שהדור "הישן" יותר היה מתאמץ יותר לעומת דור היום שכיום הכל הפך לנגיש ופשוט.