הקדמה
לאורך שנות התואר בבתי ספר מיוחדים במהלך התנסויותיי המעשיות נכחתי
להבין עד כמה ארגון וסדר חשוב בהנחיה, בהדרכה ובלימוד. הדבר עומד לעניות דעתי בכל
מישור שהוא בין אם מדובר בהכנת מערכי שיעור (פתיחה, גוף וסיום), בין אם זה לפרש
מילים קשור על הלוח, לעבור עם האצבע בזמן קריאה מהלוח (בשביל למקד את התלמיד
שמקריא) ועוד רבים.
בהמשך למטלת מרץ על דור ה-Y, בשנים האחרונות חל שינוי מהפכני בטכנולוגיה.
הטכנולוגיה שינתה את אופי האדם- את הבנתו, את דיבורו, את עיסוקיו, את מכריו, את
צרכיו ויותר מכל את ידיעותיו.
כידוע הידע הוא דבר חשוב בחיינו. בלי הידע לא ניתן ללמוד וללמד, לא
ניתן לעבוד וכו'.
על כן עולות בי השאלות-
1. איך ניתן להשתמש בידע ומידע שיש בידנו בתבונה?
2. כיצד ניתן ללמד אותו?
3. כמובן שאנו המורים יודעים מה אנחנו רוצים ללמד, אך האם השיטה המסורתית
היא הנכונה ביותר?
4. ומדוע ארגונו מכריע?
הכלי Symbaloo
התלמיד כיום במאה ה21, נולד אל תוך עולם הטכנולוגיה. חשיבתו שונה משל
המבוגר, עיסוקיו שונים מהמבוגר. במאמר של נציבות המדינה מוסבר מהו ניהול הידע
וכיצד רלוונטי "לעולם של היום". ממאמר שנכתב על ידי נציבות המדינה, דבר
נציב שירות המדינה: "הידע הוא תוצר של התבונה האנושית..., במציאות חיינו היקף
הידע ומורכבותו, מחייבים טיפול סדור ושיטתי בניהולו". על כן, הלימוד של
ארגונו וניהולו של הידע לא פחות בחשיבותו מהקניית הידע עצמו.
כמה פעמים בחיינו, אנחנו, המבוגרים המשויכים ל"אוכלוסייה
הנורמטיבית", שכחנו את כל החומר שלמדנו למבחן?
בוודאי שהדבר לא הועיל וכך גם לא יועיל לעולם.
כיצד ניתן לעבוד באופן חוויתי, בזכירת החומר, בבטחון על שמירה של
הידע?
באמצעות שחזורו!
הכלי symbaloo בנוי כ"שולחן עבודה אלקטרוני". ומנגיש לאוכלוסייה
הרלוונטית שאני מתנסה בה (אוטיזם בתפקוד גבוהה) הן את הידע אותו לימדתי, והן את
המידע שכבר ידוע (באמצעות אחסונו).
חשוב "לנצל" את הכלים שלרשותנו ברשת – את ענני המידע והכוננים
המשותפים ברשת, את הרשתות החברתיות שיוצרות את המידע ושומרות אותו, את גוגל (שהוא
מקור מידע עצום, הפועל בכל השפות), את היוטיוב ועוד ועוד ועוד.
התועלת המרכזית הצפויה משימוש בכלי הינה למידה מתמשכת. הדבר
ייעשה באמצעות פלטפורמה קבועה וסדירה של החלפת ידע בין תלמידים ושימוש בידע המונגש
שכבר קיים בלוח.
אם אקשר את תכנית הלימודים השנתית שבניתי לכיתתי לפן הטכנולוגי, עולים
יתרונות רבים הבאים לידי ביטוי גם ללמידת תלמידי הכיתה, וגם לי כמורה:
·
מניעת
עבודת חיפוש ברשת (כאשר אנו מודעים לקשיי האוכלוסייה ולפערי היכולות בה: שפה,
כתיבה, הבנת הנקרא ועוד.)
·
חסכון
בזמן בחיפוש אחר מידע רלוונטי ובאחזור מסמכים (לעיתים חיפוש אחר קובץ יוצר חוסר
זכירה של הנושא אותו רצינו לחקור, מוציא אותנו ממיקוד)
·
למידה
מניסיון העבר ומניעה של תופעת "המצאת הגלגל מחדש" פעם אחר פעם.
·
מניעת
טעויות וכישלונות לאור למידה מניסיון העבר.
עם זאת ומבלבד הלמידה המשמעותית שאותם חווים הלומדים, עולות מטרות
מגוונות משיעור מתוקשב בסגנון הנ"ל:
מטרות חברתיות
·
אפשרות
להיוועצות בעמיתים בנוגע לדילמות במקום להתמודד איתן לבד.
·
ניווט
עצמאי ברשת המפתח חקירה ולמידה באופן עצמאי, הן של
הכלי שהן של הלימוד (הדבר תורם במגוון רחב של תחומים נוספים, בעיקר בנישת
האוכלוסייה המיוחדת כאשר העצמאות תופסת משקל).
·
יצירה
וחיזוק של קשרים עם עמיתים סביב נושאים שונים.
מטרות פדגוגיות
·
הסקת
מסקנות (מהמדרג הגבוה ביותר):
מהידע
הגלוי שהופך להוות במהירות יחסית רבה לידע ש"מובן מאליו", אנו מפיקים את
הידע הסמוי.
הידע
הסמוי הינו הידע הנגזר מניסיון נצבר, ממיומנויות, מחשבות, תפישות לגבי הנושא,
רעיונות (נמצא בראשם של האנשים, "בין השורות").
·
למידת
ידע חדש והטמעת ידע קיים.
מטרות
רגשיות, (העולות כמו כן במאמר של דודזון)
·
התלמיד
מרגיש מקורב ומעורב, (בדומה למורה שרואה את כל המידע והידע שיצר מולו).
·
הקניית
בטחון לתלמיד, (התלמיד מבין שהמורה עבדה בשבילו וסידרה בפניו את כל החומר, כדי
להקל עליו. ניתן להדגיש את הדבר בפני קהל וקל וחומר בפני אוכלוסיות החינוך המיוחד).
בנוגע לקשיים הרגשיים במיקום המורה סביב רפורמה חדישה זו (המצוינים
במאמרו של דוידזון, 2012), יש להכיר בחזקות האדירות שבדבר ולחדד את מיומנויות התיווך והרמת השיח בין תלמידי הכיתה.
התיווך נועד לשם הסדר הטוב שכן בעבודה משותפת ניתן לשתף הן את הידע
הגלוי והן את הידע הסמוי העולה מתוכן השיעור.
לסיכום
החקירה העצמית את נושא הלימוד סביב הרשת שמוכרת לתלמיד כיום בצורה
מפליאה, מקדמת את ידיעותיו וגורמת לו לפתח מחשבות, רעיונות ויצירתיות מעבר למה
שכתוב, מעבר ל"ברור מאליו". התפקיד שלנו לפקח אחר "הישארות"
בגבולות נושא השיעור ומטרותיו, פיתוח שיח משותף שממנו עולה ידע חדש (כגון דיבייט)
ותיווך לתלמידים את החומר.
כאשר אנו כמורים נקנה לתלמידים שלנו את הכלים הנכונים, בנושאים
רלוונטיים המעורבות החברתית, האישית והפדגוגית תגדל. כושר הניסוח, ביטחונם העצמי,
סיפוקם ועניינם בנושא יעלו וכך תישמר רפורמה שללמוד זה דווקא מעניין, בריא, מפתח,
וכדאי!
ביבליוגרפיה
ניהול ידע: עקרונות, הגדרות וכלים מעשיים. אגף תורה וניהול ידע. מטה
יישום הרפורמה: נציבות שירות המדינה.
דודזון ר' ועמיתיו (2012). "ראש החץ" ו"היד החמה"
(זה לא סיפור אינדיאני): סיפורים על תקשוב והכשרת מורים. מכון מופת, תמה: תאוריה
ומעשה בהכשרת מורים. עמ' 59-64).