דור ה-Y  בישראל
עוז אלמוג ותמר אלמוג

פרק 1: מבוא

המבוא עוסק בתוכן הדוח מחקר על דור ה-Y .

ראשית, ישנה הסתכלות כללית מהיבטים רבים על המושג "דור" וזאת בכדי ליצור הבנה מעמיקה למושג. ההסתכלות מתחלקת ל:

-          ביולוגי- עיסוק בדור כדבר טכני, על פי מחזור שנתי.

-          פסיכולוגי- מצביע על פרק הזמן במחזור החיים של האדם.

-          מדיני- קטלוג שכבות של מנהיגים בתחומים מגוונים. נותני הטון בתקופתם.

-         סוציולוגי-היסטורי- תנאי המחווה הבסיסיים המשפיעים על דפוסי חשיבה, תודעה והתנהגות ולהפך.

למרות כלל ההסתכלויות השונות, לא פשוט לערוך הבחנה מדויקת בין הדורות השונים ועם זאת לחלוקה יש משמעות שרירותית, זאת משום שהיא תורמת מאוד להבנת ההתפתחות ההיסטורית של תפיסות עולם וסגנונות תרבותיים ואומנותיים.

שאלה אמפירית מסקרנת שעולה בפרק המבוא הינה "כיצד ומדוע נוצר דור חדש?"

על כך הם עונים בשני מימדים: האחד, סיבות להיווצרות דור הן ייחודיות תלויות זמן ומקום כתנאיי מחייה משתנים. השני, בעל ניסיון להגדיר תבנית סוציו-היסטורית.

לאחר הגדרת המושג "דור" ישנו מעבר לעיסוק בדור ה-Y  תוך הסתכלות על הדורות שהיו לפניכן ועל הדורות הבאים להיות.

על דור ה-Y  נאמר שהוא שלב סופי בדעיכת עמוד האש המהפכני של דת הלאום הציונית. האומנם? עז ותמר במאמרם טוענים כדור ה-Y  ידעך יקום דור חלוץ חדש עם מסר רענן התואם לרוח הזמן.
"זוהי שקיעה חברתית בלתי נמנעת לקראת זריחה חדשה".

משפט זה תפס את תשומת לבי וגרם לי לעצור ולערער, משום שהוא מצד אחד, מאוד מורכב וקיימת בו שליליות קיצונית וביקורת חריפה על דור ה-Y   ומצד שני, הוא בעל אופטימיות לבאות, אולי אופטימיות שגם היא נוטה לקיצון שכן אין אנו יודעים מה יקרה בעתיד, אלא כל שנותר לנו הוא לקוות ולייחל לטוב יותר. אך האם כרגע המצב כפי שהוא כל כך נורא?!

במאמר ניתן להבחין בהקבלה שנעשית בין הדורות בחברה למחזור האדם הביולוגי. כשם שהאדם חי בממוצע 80 שנים שמתחלקים ל-4 תקופות של 20 שנים (ילדות, בגרות-צעירה, אמצע החיים ובגרות), כך גם כל דור בחברה מהווה 4 מחזורי התפתחות: אופוריה, התעוררות, התפכחות ומשבר.

ההתפכחות הינה מדבר על ילדי דור ה-Y   הביאים משבר בשעמום, בחוסר אמונה ובחוסר יציבות כשמנגד רצון חברתי עז להדליק עמוד אש.

הבחנה נוספת של דור ה-Y  עומדת בחפיפה למדינות המערב ולתרבויות השונות וההיסטוריה של כל חברה אשר התעצבו ערב חוויות משותפות ושונות.

אם כך, דור ה-Y  גדל לתוך האצה המהירה בפיתוחים הטכנולוגיים בתחום המחשבים והאינטרנט והוא בעל נגישות לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים. זהו דור הילדים הדיגיטליים, שנחשף מגיל צעיר לגירויים גלובליים.

אני כילדת שנות ה-90 זוכרת היטב כיצד המחשב אט אט נכנס לחיי ולחיי משפחתי, אך בשונה מהדור כיום אני לא נולדתי עוד לעידן רווי בטכנולוגיה בלתי פוסקת הנמצאת השיג יד בכל פינה (לכן גם לאורך המאמר אני מוצאת את עצמי לא מסכימה עם כלל ההכללות שנעשו בו בנוגע לדור ה-Y  ) אלא זכורה לי היטב ההתרגשות מהפעם הראשונה שקנו לי ולאחותי מחשב חדש בסביבות גיל 6 והציפייה להתחברות לאינטרנט שגזלה זמן טלפון שהיה נחוץ בבית מכיוון שהסמארטפונים עוד לא היו סוגיה כה מדוברת וכלל לא היו זמינים כמעט לאף אחד.

דור ה-Y  זוכה לכינויים כה רבים המעידים על העניין העצום שהוא מעורר בשנים האחרונות.

בסוף המאמר מתארים את השינוי בדמויות האדם בדור ה-Y  ומנסים להעלות מניין צמח דור זה. מוצגת דמות חדשה שנכנסה לתודעה באור חיובי מפעם אולי- דמות "החנון". דמות החנון שהינו תולדה של העידן החדש והטכנולוגיה המשתכללת. נבטה כאן דמות חדשה סטריאוטיפית: האנטי-מאצ'ו או הפוסט מאצ'ו, אשר הינו צאצאו ויורשו של היאפי הרגיש.

"אין ספק שהמהפך בתדמיתה, תפוצתה והשפעתה של תופעת החנוניות בארץ קשור לעלייה המטאורית של תעשיית ההיי-טק הישראלית. במקום לוחמים חסונים ויפי תואר, הופיעו על במת התרבות הישראלית עכברי מחשב ממושקפים". תיאור הגבר החדש בדור ה-Y  מתקשרת היטב עם הפרק הבא שבחרתי לקרוא ועליו החלטתי לשים דגש.

פרק 13: הורים וקורסים- דור ה-Y מגדל ילדים

הפרק עוסק בבחירה של הדור הצעיר, דור ה-Y , להתחתן, להקים משפחה ולהביא ילדים, ומציג את המגמה בישראל ביחס למדינות המערב.

לאורך כל הפרק ניתן להבחין ברצון העז של ההורים בדור ה-Y  להיות ההורים הטובים ביותר. שמרוב הרצון להיות טובים ביותר הם מעריפים מחמאות בלי סוף, מצלמים כל חיוך וכל תזוזה של הילד, מנשקים ומחבקים ללא רסן, לוקחים לחוגים מגיל צעיר מאוד את ילדיהם הקטנים ומפגינים תחרותיות רבה. ההורים מפתחים התמסרות כפייתית ומרפדים את ילדיהם באין סוף פינוקים הנחשבים אף למותרות.  

כאן עולה ביקורת האם כסף קונה הורות טובה?! אך השאלה היא האם כל המתואר הוא דווקא דבר שלילי כל כך? מה רע בכל כך הרבה אהבה?

בפרק זה ברצוני להתמקד בהצגת הגבר החדש בדור ה-Y  שכן גם בפרק המבוא החלה להופיע תמונתו החדשה, כיורם. הגבר החדש הינו הגבר שמופיע בחדר הילדה ואף לפני כן מעורב בבדיקות האולטרסאונד ומשתתף בקורס הכנה ללידה. שלא כפי שהיה נהוג בעבר שהנשים המבוגרות במשפחה חנכו את היולדות הצעירות. ועל כן בקרב הזוגות מדור ה-Y  אין כל שאלה באשר להשתתפות הבעל בלידה. ולמרות הפתיחות, עדיין מבחינים בלחצם של הגברים ובחוסר חוסן נפשי מספק להתמודדות מדממת בחדר הלידה אשר שונה מהרומנטיקה שבחיי היומיום.

כאן גם עולה התפקיד החדש שהגברים קיבלו בחדר הלידה- תיעוד האירוע ברוח השיתוף, המתחיל כצילום אקראי בסמארטפון והופך בדור ה-Y  לטרנד.

"האבהות האימהית"- שוב עולה תמונה של הגבר החדש כאשר בדורות הקודמים אבות ראו את תפקידם העיקרי בפרנסת המשפחה, בתמיכה באם ובהגנה עליה ובהקניית משמעת וחוסן לילדים. לעומת זאת, היום המודעות ההורית של הגברים השתנתה, זאת משום צפיות החברה לקחת חלק בתפקיד האם גם. תפיסה זו מתפשטת הן בהשפעת אתוס השוויון והן בשל הגישה הרווחת שהורות היא ביסודה תהליך נרכש. הגבר לא עוד מקבל "פטור" מדאגות לטיפול השוטף בילדיו ואף מעבודות הבית שנחשבו בעדין עבר הוא לתפקידיה העיקריים של האישה. אף נפתחו קבוצות בפייסבוק המשתפות ונותנות מקום ביטוי לאבות בדור ה-Y  ונפתחו בלוגים של אבות המעוניינים להיות מעורבים יותר.

דור ה-Y  מנסה ליישם את מודל "האבהות האימהית" יותר מכל דור שקם לו, משום שהוא עצמו גדל עם אבות רגישים יותר.

עם כל זאת הזוג אלמוג מעלים פרדוקס טרגי: דווקא הדור שמזדהה יותר מכל דור אחר עם המודל הגברי החדש, הוא גם הכי פחות מוכשר ליישם אותו. רוב הגבים לדעתם פשוט תלותיים וחלשים מכדי לעמוד במשימה.

לאחר קריאת פרק המבוא ופרק זה ברצוני לשתף כי המאמר מאוד מעניין ורווי במידע רב שאומנם הכרתי והיה לנגד עיניי, אך הצגתו הכה בי לא פעם במהלך הקריאה. היו חלקים שגרמו לי לצחוק מכיוון שהתחברתי אליהם והצלחתי להזדהות איתם ומנגד היו חלקים שגרמו לי להתקומם, זאת משום שישנה ביקורת חריפה שלאו דווקא תואמת את כל הנאמר לדעתי האישית. ולא פעם במהלך הקריאה תהיתי האם מחקר כזה באמת יכול להיות אובייקטיבי..?

   

הספר  דור ה-Y בישראל - דו"ח מחקר/ עוז אלמוג ותמר אלמוג.

דור ה Y (ילדי האייטיז והניינטיז) דור שנולד לעולם מתפתח בכל התחומים, בעיקר טכנולוגית וגלובלית (המצאת האינטרנט וביות המחשב), הדור מתאפיין בגישה (כמעט מולדת) לאמצעים טכנולוגיים ותקשורתיים שלא היו בעבר ושוחה בהם כמעט ללא קושי ו/או צורך בלמידה.

פרק 5: "החיים במינוס – צריכה בכל מחיר"

דור הY הוא דור של שופינג ותרבות פנאי, הקניונים ומרכזי המסחר מושכים אותם כמו פרפרים לאש, שפע המוצרים והחידושים (וכן מחיר המוצרים שהולך ויורד עם המהפכה הגלובאלית) דורש כל הזמן להשתדרג ולקנות, גם כשאין צורך ממשי (אם לדוגמא הוריהם היו קונים נעליים רק לאחר שהתבלו אחרי מס' שנים – נעליים הפכו למוצר אופנה שקונים כשמשתעממים מהקודמות) סף הריגוש של הדור עולה עם הזמן, וכסף הוא מצרך שלגיטימי להוציא גם על בילויים יקרים – ולא רק למחייה בסיסית. הכסף מההורים מרגיל את הדור לצרוך תרבות פנאי יקרה כחלק מסל צריכה בסיסי בקיום החיים. יכולת ההשפעה של הילדים על הוריהם (שנובע כחלק משינוי התפיסה שבין ההורים לילדיהם – "הילד במרכז") גורם להם להיות צרכנים מאסיביים ללא ריסון רציונאלי – דבר שגורם ליצרנים להתמקד בפלח שוק זה כמוביל באסטרטגיה השיווקית שלהם.

מנגד, פלטפורמת האינטרנט גרמה בין השאר לשוק חדש של מכירות וירטואליות, הקניין כבר אינו שבוי ולא פראייר של אף אחד, ניתן להשוות בין חנויות ומוצרים ולקנות בכל מקום ברחבי העולם, יתרון הדור הוא שחייה חופשית במרחבי האינטרנט וע"י כך בחירת הקנייה מתבצעת באופן נבון ומושכל יותר מאי מפעם, הרשתות החברתיות מוסיפות נדבך נוסף על המדיום האינטרנטי בכך שכל אחד יכול להגיב לכל עסקה/חנות דבר המשפיע ישירות על המוכרים לשנות את גישתם כלפי צרכניהם. עם זאת, דבר זה לא מונע מדור הY לצרוך מוצרים וגאדג'טים מיותרים. צריכת היתר מובילה לקשיים כלכליים שלא היו בדורות הקודמים, קונים ממה שאין, בתשלומים ובהלוואות, אין כל הלימה בין רמת החיים ליכולת ההכנסה, הצורך ברכישה מתוך דחף ושכנוע פרסומי הינו גדול מיכולתם להתאים את רמת חייהם להכנסתם.. במקרים כגון אלו – הסיוע מההורים הינו בלתי נמנע.

ישנן מס' סיבות שככל הנראה הובילו לפזרנות היתר וסגנון החיים הלא מחושב של דור הY:

1.       הורי הדור אשר גדלו במחסור יחסי ובעולם מחושב ודקדקן וחוו פריחה כלכלית עצומה שהתרחשה בעשורים האחרונים גרמו להם לפנק את ילדיהם, השפע הקיים כיום, הלחץ החברתי "להיראות", הפרסומים המאסיביים בתקשורת והיכולת הכלכלית המאפשרת לרכוש לא לפי צורך אלא לפי רצון – גרמו לבלבול וחוסר יכולת איפוק ודחיית סיפוקים של דור הY.

2.       בילוי-פיצוי: דור הY רואה צורך לפצות עצמו על כל דבר, יש לחץ בחיים? יוצאים לבילוי, יש קושי בלימודים? יוצאים לחופשה וכן הלאה. הבילוי נועד לאפשר "לנשום" במהלך שגרת החיים, עבודה קשה מחייבת פיצוי ותגמול ראוי.

3.       בחירה מחושבת וניהול סיכונים: הצעירים אשר הורגלו לקנות ולקבל הכל לא יודעים להתמודד עם בחירה מתוך אפשרויות מוגדרות, הם התרגלו לקבל גם את זה וגם את זה, לא יכולים לבחור אחד מתוך כמה, לא קיימת אצלהם המודעות שבחירה צריכה להיות מחושבת וכל בחירה במשהו היא ויתור על משהו אחר.

4.       הגישה ההדוניסטית שהחיים נועדו כדי ליהנות בהם – חזקה ביותר. השפע והאפשרויות עצומים, שופינג = פלז'ר. הלגיטימיות להוציא כספים על הנאות רגעיות (מסעדה, פאב, מלון וכו') היא דבר שלא היה קיים בדורות הקודמים.

5.       השפע בלתי מוגבל, מבחינה אובייקטיבית - אין מחסור בכלום. דור הY לא ידע מעודו מחסור, הדבר מונע מהם לדעת ולנתח בצורה אובייקטיבית האם הם במצב פיננסי שפיר שיכול לאפשר את מה שהם צורכים, הם מקבלים את השפע כמובן מאליו, דור הY שמתקשה לסגור את החודש – לא מתכוון לזה שאין לחם וגבינה במקרר, שיש רעב ומחסור בבגדים ובחימום,  "ריקי כהן מחדרה" צריכה גם לצאת לחו"ל פעם בשנה, להחזיק בסמארטפון "המילה האחרונה", לצאת למסעדה פעם בשבוע ולהירשם לחוג העשרה, פסיכולוג וחדר כושר. מצבם האובייקטיבי ביחס לשאר העולם (השני והשלישי) אינו רלוונטי – לדידם הם מסכנים שהעולם לא פותח בפניהם את האפשרות להצליח.

כאחת שגדלה בדור זה, אני יכולה להעיד על עצמי שקריאת הפרק לא חידשה לי הרבה, אמנם אף פעם לא קראתי על כך ולא למדתי באופן מסודר על נושא זה, אך זה חלק מהחיים היומיומיים שלי ושל הסובבים אותי ואני כן שמה לב לשינוי בדורות.  אני רואה את ההתנהלות הכלכלית של הורי ושלי כיום, וניתן לראות את כל ההבדלים המצויים בפרק. לדעתי, הורים שלנו פינקו אותנו יותר מידי, אך מנגד, אף פעם לא קנו דברים שאין בהם צורך. חופשות היו פעם בשנה, ובהגבלת תקציב. כיום, אני בביתי מתנהלת אחרת לגמרי. החופשות נהיו זמינות יותר ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים במהלך השנה בחופשה כי יש עומס וקושי בשגרה. בנוסף, אני קונה דברים שאין בהם תמיד צורך ומתפתה לפרסומות ולשיווק..  

בספרם של עוז אלמוג ותמר אלמוג  -  דור ה-Y בישראל – דו"ח מחקר מדברים על הדורות השונים ועל השינויים שעברו במהלך השנים. הדור המדובר ביותר בספר הוא דור ה-Y, הדור אליו רוב מכריי ואני משתייכים - ילידי שנות השמונים ועד לאמצע שנות ה-90. דור ה-Y זכה לכינויים רבים, עובדה זו מראה לנו שהוא עורר עניין רב בשנים האחרונות. דור ה-Y הוא זה אשר גדל לתוך עולם מפתח בעיקר מהבחינה הטכנולוגית, נחשף מגיל צעיר לגירויים ושינויים טכנולוגיים והגיב לשימוש בהם באופן די טבעי. 

דור ה-Y זכה לחוות את החיים נטולי הטכנולוגיה, ואת החיים בהם הטכנולוגיה מתעצמת ומקבלת תאוצה. דור ה-Y כילדים, ניהל אורח חיים שהוא עם טכנולוגיה מעטה, המשחקים בהם שיחקנו היו המשחקים בהם הורינו שיחקו וכאשר גדלנו זכינו לראות כיצד הטכנולוגיה מתפתחת ואף להנות ממנה בתור ילדים. 

בחרתי להתייחס לפרק "אל תחפרו לי - לימודים בעידן הגוגל". בפרק זה מציינים הכותבים כי המעבר מהתיכון לאקדמיה הוא הקשה ביותר מבחינת התחום הלימודי. היקף החומר הלימודי הוא גדול יותר מאשר בתיכון, קצב הלמידה מהיר יותר, הקשר עם המרצה לעומת הקשר עם המרצה רופף יותר, שיטת הלימוד היא עצמאית יותר ואף לעיתים קיימת תחרות בין הסטודנטים. לעיתים הסטודנטים חווים טראומה עם המעבר ללימודים האקדמיים ובעקבות כך, אחוז לא קטן של סטודנטים פורשים מהלימודים עוד בשנת הלימודים הראשונה. 

ההשלכות של ההתפתחות הטכנולוגית הן שדור ה-Y כמעט ולא משתמש באמצעים כתובים כגון ספרי, כתבי עת וכדומה. העובדה שהפכנו להיות טכנולוגיים יותר ייתכן והפכה אותנו להיות עצלנים יותר כיוון שדור ה-Y מעדיף לקרוא קטעי קריאה קצרים יותר וכתוצאה מכך הידע שלנו קטן יותר, כיוון שבספרי הקריאה המידע מעמיק יותר.

הסטודנטים כיום משתמשים יותר ויותר באינטרנט ובמידע מכוון והרבה פחות במידע חשוב שלא ניתן למצוא באינטרנט, קל לנו יותר לדלות את המידע מהאינטרנט ולכן רבים מעדיפים לוותר על למשל חיפוש מידע בספריה. כתוצאה מנתונים אלו עולה השאלה האם אנו נעשים לטיפשים יותר? עולה הטענה כי קריאה באינטרנט פוגעת ביכולת הריכוז במוקד תוכן אחד, ולכן גם ביכולת ההעמקה. נאמר עוד כי כאשר אנו מחפשים מאמרים באינטרנט, אנו קוראים את המאמר ברפרוף, ייתכן וקוראים שניים-שלושה עמודים מתוך מאמר שלם וכל זה קורה מהסיבה שהמוח שלנו הולך ומשתנה ואנו הולכים ונעשים פאסיביים. כאשר לא צריך לחשוב - המוח נעשה עצל. 

בפן האישי בחרתי דווקא להתייחס למשהו שפחות קשור לפרק שקראתי, אלא למשהו שהעסיק אותי רבות ואני מאמינה שמעסיק גם רבים מבני דור ה-Y. כאשר השתחררתי מהצבא, הייתה הרגשת לחץ קשה מהסביבה בכל הנוגע לנושא הלימודים. רבים מהאנשים שפגשתי בתקופה זו שאלו אותי "מה עם לימודים? לא חבל לך לבזבז את הזמן?". ההרגשה הייתה שאם את מעדיפה לחכות מעט ולא להתחיל ללמוד ישר אחרי השירות הצבאי היא שאת עושה טעות נוראית. כתוצאה מכך, אני באופן אישי מכירה אנשים שהחלו ללמוד משהו שהוא כלל לא מענייו אותם, העיקר היה לעשות תואר ואני בטוחה שלסביבה ישנה השפעה מכריעה בעניין. אני מכירה כמה שפעלו בצורה כזאת באמצע התואר הבינו שהוא אינו מתאים להם והחליטו בלב כבד לפרוש מהתואר. אני דווקא בחרתי שלא לתת לסביבה להשפיע על החלטתי, בחרתי לחשוב רבות יותר על מה אני רוצה ללמוד ובמה ארצה לעסוק בעתיד, וכך יצא שאומנם המתנה כבערך שנתיים מתום שחרורי מהצבא, אבל בחרתי ללמוד מקצוע שמעניין אותי ובו ארצה לעסוק בעתיד.  

דור ה-Y בישראל > פרק 6: סבבה לי 
בחרתי להתייחס לפרק השישי במתאר את התפתחות התרבות של דור הY .
הצגתי תחילה את המחשבים והטלוויזיות כ"בייביסיטר הלאומי" . פעמים רבות הורים בוחרים לתת לטלוויזיה לגדל את ילדם
 נוכל לשמוע את זה מכל אחד גם מדורות קודמים , האמרה "גדלתי עליו / עליה" מוכרת לנו מאוד. התרחשות זו היא בעיני עצובה כיוון שפעמים רבות ההורים מטילים על הטלויזיה את האחראיות שהם בורחים ממנה, האחריות הבידורית שגם שם יש להם חלק חשוב. לכן, בהמשך החיים של המתבגר הישראלי הוא יפנה למקורות אחרים שייתנו לו את הריגושים שהוא צריך, אותם ריגושים שחסרים לו בבית, בסרטון הם מוצגים כאלכוהול, מסיבות, מועדונים וכדו. ריגושים אלו מסוכנים ביותר עבור המתבגר כיוון שהלה אינו מודע לסכנות המלוות את אותן ריגושים- תאונות דרכים, מכות ואף רצח במקרים הקיצוניים.

דור ה-Y בישראל - דו"ח מחקר/ עוז אלמוג ותמר אלמוג

בחרתי להתייחס לפרק מספר 4 הנקרא "העבודה היא חייכם- אבל לא חיינו". בפרק זה ישנה התייחסות למחקרים שבדקו את יחסם של של דור הY  לשוק העבודה, בהשוואה לבני הדורות הקודמים וכן את יחסם של מעסיקים לדור הY  כמועסקים לנוכח מאפייניהם.

כחלק מדור הY אני מרגישה הזדהות עם הרבה מן האמירות של אלו המייצגים אותו במחקר, אך יש לי גם ביקורת על דברים מסוימים מתוך חוויתי האישית.

נכתב בדו"ח המחקר כי בשנת 2011 פורסם פוסט שכותרתו: 10 דברים שאני שונאת בדור ה-Y. לפעמים אני מהרהרת שדור ה--Y הוא נכהlame) ) אף שהוא לא יודה בכך". פוסט זה זכה לתגובות רבות בסגנון: "חיכינו למאמר הזה כבר הרבה זמן", "קריאה  מזככת" או "תודה לאל שמישהו אומר את האמת". למרבה ההפתעה, חלק מהמגיבים היו צעירים, שהזדהו עם הביקורת. אחד מהם כתב: "כול בני גילי מקטרים על מערכת החינוך הכושלת, על זה שאין עבודה ועל כך שאנחנו לא מקבלים כבוד. תמיד יש לנו תירוץ. בתור מי שגאה במודעות עצמית גבוהה וצופה בבני דורי, אני חושבת שהפוסט הזה הוא אחד המדויקים ביותר שקראתי אי פעם."

כשקראתי את כותרות הפוסט וכן את תגובות בני דור הY היוצאים נגד בני גילם הרגשתי סלידה מסוימת, מכיוון שלטעמי הביקורת שלהם באה ממקום מתנשא בכך שחלה על אחרים בלבד ואינה כוללת את החוויות האישיות שלהם כבני הדור או את ההשפעות האפשריות שיש לחברה על ההתנהגות המתוארת על ידי כותבת הפוסט. אין משמע הדבר שאני מאמינה כי אין מקום להעביר ביקורת על התנהלות בני דור הY, אך לטעמי הדברים נכתבו באופן חריף וחד צדדי, כך שאינם מציגים מגוון עמדות.

עוד נושא שבלט לי מן המחקר הוא הדיון סביב תפיסת מהות העבודה, נאמר "למעשה לא מדובר רק בסביבת עבודה שאינה מותאמת כראוי לצעירים, אלא בתפיסות הבסיסיות ביותר של מהי עבודה ומה בכלל ראוי להשיג בחיים". אני מתחברת לציטוט זה מכיוון שזכור לי כילדה שהציגו לי את מסלול החיים המקובל, אשר כלל לימודים בבית הספר, אחריהם שירות צבאי, לימודים אקדמיים ואז עבודה. למעשה, העבודה הוצגה כפסגת השאיפות אליה נגיע כאנשים בוגרים ובה נמשיך עד יום מותנו. במבט לאחור אני מבינה שהלכתי במסלול הזה עד היום ועכשיו כאשר אני לקראת שלב העבודה, אני מבינה כי העבודה אינה ההישג החשוב לי ביותר בחיים ויש לי תחושה כי העולם פתוח להמון כיווני התפתחות. מעבר לכך, הרעיון של עבודה במשרה מסוימת לאורך כל חיי אינו מושך אותי ויש בי רצון לבדוק את הגבולות שלי במגוון תחומים.

מוזכר במחקר כי אחת הסיבות לשינוי התפיסה של דור הY בנושא התעסוקה היא כי רבים מהם חוו מקרוב את המחיר שגבה "מוסר העבודה" הישן מהוריהם הוורקוהוליסטיים – תשישות כרונית, תופעות פסיכולוגיות נלוות (עצבנות, דיכאון וכדומה) ומתחים וחרדות שפירקו משפחות. אני תומכת באמירה זו מכיוון שלדעתי הורים מעבירים הרבה מהמטען הרגשי שלהם לילדים, וכאשר ילד רואה את ההורים שלו סובלים מהעבודה ורואים בה כנטל יש בכך להרתיע אותו מהליכה באותו המסלול. אי לכך, בנסיגתם מקוד ההתמסרות מעבירים הצעירים את המסר הישיר והעקיף, המודע והבלתי מודע, שהם אינם מוכנים להשתעבד לקריירה, כפי שעשו הוריהם והורי הוריהם. כפרפראזה לביטוי "העבודה היא חיינו" של ההורים, אפשר לומר שהמסר שלהם הוא "העבודה היא חייכם אבל לא חיינו".

אני מתחברת לאמירה זו מהחוויה האישית שלי. אמי עובדת במשרד החינוך, וספציפית בחינוך המיוחד כ30 שנה. במהלך שנים אלו לא פעם הביעה רצון להפסיק את האינטנסיביות בעבודה ולהמשיך ללמוד את תחום התרפיה. לנוכח כל מני אילוצים התחילה את הלימודים אך לא סיימה אותם ועד היום היא עובדת בחינוך המיוחד, אם כי במשרה פחות דרשנית מבעבר. מצד אחד המסירות וההתמדה שלה למקצוע עוררו בי השראה, ומצד שני הרצון שלה לעשות שינוי, שעדיין אינו התממש, גרם לי להבין את החשיבות בהתפתחות אישית במקום העבודה ומיצוי הכישורים.

עוד נושא המוזכר במחקר הוא המשבר הכלכלי של השנים האחרונות כגורם לתחושת שיתוק וייאוש שמקרינה על המוטיבציה של צעירים להשקיע בעבודה ולהתקדם במרץ, כפי שעשו הוריהם בגילם. במילים אחרות, הם לא בהכרח אומרים "אני לא רוצה לעבוד", אלא "אני לא רוצה לעבוד עבורכם בתנאים שיצרתם עבורי". לדעתי אמירה זו היא מדויקת ומחזקת את המקום כי קיים פער בין הדורות ויש להתאים את סגנון החיים להתפתחות האנושית.

נושא זה מזכיר לי את נושא התאמת הלמידה למאה ה21 , בו עסקנו פעמים רבות במהלך התואר. הלומדים של היום יצאו לשוק העבודה אשר יתעצב על פי אופי הדורות הקודמים להם. כפי שהמצב נראה כיום יהיה צורך משמעותי בללמד אותם גמישות מחשבה, יצירתיות, חקירה ועוד דברים נוספים המאפיינים את דור הY  וסביר שיעברו, אם כי באופן קצת שונה, אל הדור הבא. אי לכך, ממצאי המחקר המדובר מהווים מעין הוכחה מוחשית לכך שפער הדורות משפיע מאוד על אורח החיים וכי זה משתנה בקצב מהיר. מכך עולה הצורך שלנו כמורי דור הY להבין את השינוי שלנו, את הסיבות אליו ואת ההשלכות שלו על דור העתיד אותו אנו מלמדים ומכינים לחיים ובין היתר לעולם התעסוקה.

לסיכום, קריאת פרק זה העניקה לי הסתכלות חדשה ומעניינת על משמעות התעסוקה עבורנו כדור וכן העלתה בי מחשבות על דור העתיד אותו אנו מחנכים. אני רואה חשיבות במודעות ליתרונות ולחסרונות שלנו כדור וכבני אדם, מכיוון שלדעתי המודעות מובילה אותנו להחלטות מושכלות יותר על חיינו וספציפית בנושא התעסוקה המהווה כעת, לקראת סיום התואר, מקור להתלבטויות רבות.

הספר  דור ה-Y בישראל - דו"ח מחקר/ עוז אלמוג ותמר אלמוג

הספר עוסק בדור ה-Y , אנשים שנולדנו בשנות בשמונים עד אמצע שנות התשעים. דור ה-Y גדל לתוך ההאצה המהירה בפיתוחים הטכנולוגיים ונחשף מגיל צעיר לגירויים גלובליים כגון מוזיקה, מזון מהיר, אינטרנט וכו'. על פי המתואר, ילידי הדור לרוב רואים את עצמם במרכז, מפונקים, אשר תלויים לרוב בהוריהם, בעלי צורך בסיפוק מיידי, בעלי תרבות צריכה ואשר מתקשים להתבגר.

בחרתי להתייחס לפרק 5: "החיים במינוס – צריכה בכל מחיר"

הפרק מתאר את דור ה-Y כדור בעל תרבות צריכה גבוהה, אשר מרבים לבלות בחנויות, בקניונים ובאתרי קניות, העוקבים בעיניין רב אחר מוצרים חדשים שיוצאים לשוק ותופסים את הקנייה בעיקר כפנאי ובילוי משותף. השפע העצום אליו גדלו ילידי הדור מעלה באופן תמידי את הדחף והפיתוי שלהם לקניות ולשדרוג המוצרים האלקטרוניים. כמו כן סף הריגוש של דור זה הולך ועולה- הדור שצרך בילויים כגון מסעדות, נופשים בבתי מלון ונסיעות לחו"ל כבר מגיל צעיר, רואה בהוצאות אלו כצורך בסיסי וכחלק בלתי נפרד מסל הצריכה שלו. בעקבות כך, ילידי הדור צורכים הרבה מעבר ליכולות שלהם ומרבים להיקלע לקשיים כלכליים.

הסיבות לכך שילידי דור ה-Y  נוהגים בפזרנות:

רבים מילידי הדור גדלו להורים שידעו עוני ומחסור בילדותם ושעברו התקדמות כלכלית מהירה בשלושת העשורים האחרונים. השפע שלעתים הוא מדומה גרם לכך שההורים מגשימים פנטזיות ומוציאים כסף ללא חשבון. למודל זה של ההורים השפעה עצומה על ילדיהם שהורגלו לצרוך מכל הבא ליד. כמו כן, ילידי הדור רואים בהוצאות הבילוי שלהם מעין פיצוי על תקופה של לחץ בצבא ובלימודים. תפיסת העולם שלהם היא שלמי שעובד קשה מגיע תגמול והקניות והבילויים הם המשמשים כתגמול. בנוסף, זהו הדור הראשון אשר מצהיר כי הוא חי על מנת להינות, ונהנים בעיקר מקניות ובילויים. סיבה נוסף לכך היא העובדה שילידי הדור לא ידעו מחסור אמיתי בחייהם. כאשר הם מצייני כי הם "מתקשים לסיים את החודש" הם מתכוונים גם לפלאפון עדכני, בילוי שבועי, נופשון ואף חופשה שנתית לחו"ל.

אחד הביטויים לצריכה המרובה היא תלות של שכיחה של צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם, אפילו כאלה העובדים במשרה מלאה, בתמיכה כלכלית של הוריהם. מאז ומתמיד היה נהוג בחברה הישראלית לתמוך בילדים, אך נראה כי בשנים האחרונות המגמה הזו עלתה מדרגה. ההורים שבעבר נהגו לסייע לילדיהם בהוצאות גדולות כגון חתונה ודירה, היום עוזרים בצריכה השוטפת כגון שכר דירה או משכנתא, קניית מוצרי חשמל, ואף מילוי המקרר במזון. כמו כן, יש לא מעט זוגות שגם לאחר החתונה ממשיכים לקבל מהוריהם דמי כיס. מחקר שבחן את התופעה, מצא כי ההורים רוצים לסייע לצעירים ולהקל עליהם, אך מתמודדים בעצמם עם שכר או פנסיה שנשחקים ועם יוקר המחיה שרק מתעצם, כך שלעיתים עליהם לעשות ויתורים גדולים על מנת לתת את הסיוע הנדרש.

דעתי האישית על הפרק:

כאחת מילידי הדור, אני מזדהה עם הכתוב ומוצאת כי הרבה ממנו רלוונטי לחיי. תרבות השפע אליה גדלנו אני ובני גילי אכן מעלה את הסטנדרטים וגורמת לחיפוש אחר ריגושים חדשים באופן קבוע. לדעתי, אחת הסיבות לחיפוש אחר ריגושים היא העומס שיש עלינו והצורך המתמיד לעמוד בציפיות של החברה שרק הולכות ועולות. אם בעבר תואר ראשון היה שייך לקבוצה של אנשים משכילים, היום זהו דבר בסיסי שכל צעיר נדרש לעשות. כמו כן, בעקבות יוקר המחייה לא ניתן להיות סטונדנט במדינה מבלי לעבוד, כך שהעומס גדל ומכופל. אני יכולה העיד על עצמי כסטודנטית נשואה ועובדת כי פעמים רבות אני מרגישה צורך לפצות את עצמי על העומס, והפיצוי בא לידי ביטוי בחופשות, בילוי עם חברים או קניות. הדבר מוביל לכך שלעיתים עליי להיות נצרכת בסיוע כלכלי של הוריי.

דור ה-Y הישראלי נולד בשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים, מדובר בצעירים שגדלו לתוך תקופה של צמיחה כלכלית מואצת, שהפכה יזמית, צרכנית, תקשורתית, אינדיווידואלית וגלובלית יותר. דור זה מתירני, שוויוני, מלא הומור, פתוח וזורם, שלא רוצה להתחייב ולקחת אחריות, ממוקד בעצמו ומנהל את חייו כאילו אין מחר. הילדים גודלו כנסיכים ונסיכות, עטופים בחום ואהבה ומרופדים במחמאות. דור שלא רצה לפרוש כנפיים ולעוף משום שהעולם סביבו נעשה נצלני, ציני וחסר יציבות.

בחרתי לקרוא את פרק 7 – "מחוברים 24/7 ילידים דיגיטליים: הפרק מדבר על דור ה-Y השונה מקודמיו: עובדים, לומדים, צורכים תקשורת וחדשות אחרת. הדור מתוחכם ומוטה טכנולוגיה, המהווה אתגר מבחינת בקיאותו במחשבים, ערנותו לתקשורת ולאינטרנט. קצב האינטרנט הוא המכתיב את קצב החיים. הזהות הדיגיטלית שלהם משמעותית לא פחות מזהותם האישית ונוצר פער תרבותי בינם לבין הוריהם ומוריהם וכמו שטענו ג'ון פאלפרי ואורס גאסר (2008) בספרם "נולדו דיגיטליים", הצעירים שגדלו לעולם האינטרנטי כבשו את המתיישבים הראשונים ויצרו עולם חדש עם כללים חדשים. ב-2006 דורגו ישראלים במקום הראשון בעולם בשימוש בשליחת מיילים, גלישה ומשחקי מחשב.

דור הY- הוא הראשון שהחליף דפוסים מסורתיים יומיומיים של רכישת מוצרים, חיפוש מידע, מציאת עבודה ועוד בדפוס חדש שהציע האינטרנט וכך גם בתחום הסלולרי. עם השנים הלך וגדל היקף הגלישה באינטרנט וכיום קשה לתאר כיצד ייראה אורח חייו של אדם ללא גלישה יומית. מכשיר הסלולרי הפכו עם השנים להתמכרות שלא ניתן בלעדיה בעיקר אצל החברה הצעירים. על פי סקרים מורים מתארים מתגרים שהחליפו את הדיבור בטלפון בהקלדת מקשים זריזה וכפייתית במהלך השיעור ובהפסקה, החשש לפספס הוא בלתי אפשרי, היות וקשה להישאר מעודכן בכל רגע נתון, הסקרנות האנושית הטבעית, הרצון לדעת, להיות בעניינים ולהתעדכן היא החשובה מכול.

אך יחד עם החסרונות ישנן יתרונות, המכשירים הטכנולוגיים נגישים למידע, מיעלים למידה, מעודדים יצירתיות ופתיחות רגשית, מחברים בין אנשים, מרחיבים שיח, מבדרים ובעיקר מגוונים את החיים ופה אני מכניסה את דעתי בנושא, על מנת לקדם את הטכנולוגיה ולהביאה לתוך מערכת החינוך ראשית צריך לשנות את נקודת המבט החינוכית. כיום נכנסה הטכנולוגיה למערכת החינוך בכל הכוח, על המורה לחקור בנושא ולהבין שהוא לא אמור ללמד בצורה המסורתית חסרת הגיוון, הוא צריך לאתגר ולעניין, לגרום לסקרנות והעצמה אשר תביא בעקבותיה מיקוד, שהרי ילדים אלה של דור זה חסרי מיקוד והיפר אקטיביים, עליהם למשוך ולספק מידע עדכני המדבר עליהם, מורה צריך לספק מידע קצר ומהיר בתור התחלה מה שיגרום לתלמיד לנסות ולהגיע אל התשובה בדרכו שלו באמצעות חקר ואימות מידע ובעקבות כך התלמיד ייהנה ויהיה מאותגר. בנוסף עליו למשוך את התלמיד באמצעות גירויים שמדברים לליבו ומעניינים אותו, אולי באמצעות קבוצה משותפת ברשת, סרטונים, אנימציה או משחקים. דור ה-Y פיתח תלות בהדהוד תמידי של מחשבות ורגשות והמכשירים הללו הפכו לשלוחה של המוח, הפה, האוזניים והעיניים אשר גורמים לתלמיד להיות קולקטיבי, ספונטני תלותי בדעתם של האחרים ודחף כפייתי להרשים. המורה צריך להיות מעין מדריך שלהם ללמידה. התלמיד הוא זה שלומד ומתנסה דרך הלמידה האישית שלו, הוא משול למי שלא מסוגל לראות את העולם ללא מצלמה, הוא חי את החוויות שלו תוך כדי תיעודן ויש לו זיכרון דיגיטלי שמשמר חוויות מבוימות, לכן התלמיד הוא זה שמתעצם ולומד דרך הצלחות וכישלונות תמידיות ואישיות משלו, ומעל הכול על המערכת החינוכית להכין את המורים ללמידה חדשנית, עדכנית, נגישה עם הכוונה נכונה, כיצד לגשת ללמידה זו. על המורים לכנס לעולם זה ללא פחד ולהתחיל ללמוד את התוכנות והתכנים בהתאם לתלמידים שלהם, לשמוע את הילד והעצמי שלו, לשנות גישה ולתת לו לגיטימציה והעצמה.

בארבע השנים האחרונות אני מלמדת באופן פרטי תלמידים בבתי, לימודי הוראה מתקנת לילדים בגילאי 6 עד 12 שנים. במהלך השנים נוכחתי לדעת שאני לא יכולה ללמד באופן פורמלי עם מחברת וספר בלבד אלא על מנת לעזור לקשב ולעניין של התלמיד אני צריכה לאתגר ולעניין אותו בכל שיעור, הבנתי שכל שיעור חייב להיות שונה מקודמו ואשר יהווה סקרנות ועניין חדשים, דאגתי להשתמש בתכנים שקרובים לליבו של התלמיד, התחלתי להכניס בשיעורי משחקים, מצגות, שאלונים, סרטונים, אתרי למידה ותרגול עצמיים, ציור ויצירה. נוכחתי לדעת שהקשב והעניין של הילד בלמידתו לרוב גברו. תלמידים הראו נכונות וחיכו לשיעורים המשותפים שלנו.

דור הY- גדל לתוך ההאצה בפיתוחים הטכנולוגיים בתחום המחשבים האינטרנט והסלולר והוא נגיש לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים ולכן למה לא להשתמש בהם? על המורים ללמד את התלמידים שלהם ליזום ולעבוד בצוות או בקבוצות, להשתמש בטכנולוגיה חדישה וברשתות החברתיות ללא חשש.


הספר  דור ה-Y בישראל - דו"ח מחקר/ עוז אלמוג ותמר אלמוג.

בספר זה הכותבים מתארים את דור ה Y,  ילידי אמצע שנות השמונים ועד לשנות ה-90. דור שגדל לעידן הדיגיטלי והגלובלי, לעולם מתפתח מבחינת ההיי טק, טכנולוגיה, אינטרנט, וכדומה. דור ה- Y נתפס כבעל גישה לכלים ואמצעים תקשורתיים מתקדמים שמגיל צעיר נחשף לגירויים טכנולוגים ויודע להתמודד ולתפעל אותם. בישראל דור ה-Y מאופיין בצעירים החילוניים שנולדו בטווח השנים: מתחילת שנות השמונים ועד לאמצע שנות התשעים. דור זה בישראל דומה ברובו לדור ה-Y ברחבי העולם, משום שהוא התחנך כמעט על אותה תרבות שיש בעולם.

הדור סופג לתוכו את השינויים שכרוכים במעבר מחברה לאומית לחברה גלובלית. מכאן, הדור מתאפיין בחוסר יציבות ואסקפיזם, בחוסר יציבות ואמונה מתוך צמיחתו בעידן של התפרקות המוסדות ומות הערכים המקודשים. מקריאה של פרק המבוא נכחתי כי אני משתייכת לדור הY. אכן אני חשה כי מדובר במעין דור "מעבר" שחווה הכירות עם שני צידי המתרס בעקבות התמורות שחלו, פעמים רבות אמרתי כי הדור שלי "הרוויח" מכיוון שחווינו חיים נטולי טכנולוגיה, מושגים ברורים ותבניתיים-נישואין כן גירושין לא, למידה במסגרות סטנדרטיות אל מול ספרים ומחברות וכן חווינו את השינויים, ההגדרות שהשתנו, הטכנולוגיה והטכנולוגיה שנכנסה לשגרת חיינו. בעת הקריאה חשתי כי תיאור הדור, בין היתר, כלא יציב, כחסר אמונה ואימפולסיבי  נראה לי הגיוני מאוד שהרי מדובר על דור שחווה את החיוב והשלילה שלפני התמורות ואחריהם.

פרק 4: "העבודה היא חייכם אבל לא חיינו"

הביקורת הכללית על עובדי דור ה-Y התגברה  בשנים האחרונות כאשר יותר צעירים נכנסו לשוק העבודה. אין-ספור מאמרים, תגובות ופוסטים בשפות שונות מתארים את ה-Y כחסרי מוטיבציה ומיומנויות בסיסיות, אדישים, ילדותיים, תובעניים, בעלי סף שבירה נמוך, לא-נאמנים וכפויי טובה. הביקורת השכיחה ביותר היא על כך שהצעירים היום פשוט שונאים לעבוד ולהתאמץ. הם מכונים בבוז "הדור הגרוע בכול הזמנים", "ילדים רעים" אשר לא שם את העבודה במקום הראשון. ולמרות הטיעונים הקשים מולם דור ה-Y  הביא עמו שינויים חיובים אחד מהם הוא ה"שוויון המגדרי" בתחום התעסוקה, ניתן לראות כי הבנות הצעירות היום שאפתניות לא פחות ואולי אף יותר מהבנים, ואילו הגברים הצעירים פיתחו ראיה פחות דיכוטומית של העולם (גברים מכאן ונשים מכאן). וזה בא לידי ביטוי יותר צעירים בוחרים היום לאייש מקצועות שהיה להם בעבר דימוי נשי מובהק: בישול, עבודה סוציאלית, סיעוד, ריפוי בעיסוק, עיצוב שיער, עיצוב אפנה ועוד. ניתן לראות שבקרב הדור הצעיר נושא הדימוי המגדרי של המקצוע פחות משחק תפקיד והגישה שלהם יותר עניינית ופלורליסטית. עם זאת, הדרך לשוויון מגדרי מלא עוד ארוכה וידרשו שנים ארוכות כדי לשנות מוסכמות והרגלים שטמונים בחברה. אך לדעתי, ניתן לראות בדור הזה את ההתחלה לשינוי.

דוגמא אישית: עם התקדמות הטכנולוגיה והתפתחותה העולם השתנה,  זה הביא לשינויים רבים בהשוואה שלי מול הוריי \והסבים.  בתקופה הקדומה, לפני התפתחות הטכנולוגיה החיים והאנשים היו די פשוטים ועבודתם הייתה פשוטה לדוגמא: לעבוד באדמה. לא היה להם את המודעות ולא את השאיפות להשיג כמה שיותר כסף, אלא היו מסתפקים בתוצרים שהיו להם. אך לעומת היום אנשים מתחרים ביניהם על הידע, אמצעים טכנולוגים מפותחים יותר והשכלה יותר גבוהה. כמו כן שהדור "הישן" יותר היה מתאמץ יותר לעומת דור היום שכיום הכל הפך לנגיש ופשוט.

פרק המבוא

בפרק המבוא הכותבים מציגים סוגיה אוניברסלית-חברתית שהינה חוסר הכרה מצד המוסדות המדיניים בצרכי הפרט המשתנים. השינויים נובעים מהגלובליזציה, ומהשינויים התרבותיים והטכנולוגיים המתרחשים כיום. זאת, על אף שבזמנים המודרניים (אותם מכנים הכותבים 'עידן הדמדומים') המוסדות כן מנסים להתאים עצמם (תוך כדי פעולה) לרוח התקופה ולשינויים שחלים בה. הצלחתם החלקית גורמת לפער תרבותי בין הדור הנוכחי לדורות קודמים. לשם חיזוק טענה זו, בפרק מוצגת מחאת האוהלים, שזכתה לסיקור רב. מחאה זו, שהתרחשה בתל אביב בשנת 2011, מציגה שסע חברתי בין הדור הנוכחי למוסדות המדיניים. המחאה כוונה כנגד יוקר המחיה (אותו קובע המוסד המדיני). לשם פתרון השסע החברתי, כותבי המבוא מציעים לנו לבצע בדק יסודי, שלטעמם עשוי לסייע בהתאמה נכונה לצרכיו המשתנים של הדור הנוכחי .

לשם הדיון, תחילה כותבי הפרק מבארים את המושג 'דור'. פירוש המושג מתבצעת באמצעות הגדרות שונות. ההגדרה של ארה"ב למשל, מגדירה את המושג באמצעות פילוחו לתקופות היסטוריות. האנשים המשתייכים ל-Y (Generation Y) הוגדרו כ "אנשים שנולדו בשנות השמונים עד אמצע שנות ה90". אף על פי כן, כותבי הפרק מגדירים את המונח 'דור ה-Y' באופן שונה. לדידם, דור ה-Y הוא דור ש"גדל לתוך ההאצה המהירה בפיתוחים הטכנולוגיים בתחום המחשבים והאינטרנט והוא בעל נגישות לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים". דהיינו, לטענתם, דור ה-Y הוא דור שנולד לעולם טכנולוגי גלובלי מפותח, שממשיך להתפתח בתהליך בלתי פוסק. הגדרה זו רואה עין בעין את  הגדרתו של קופלנד (1992) למושג דור ה-Y לפיה הם דור של "מתבגרים-גלובליים", משמע כאלה המתבגרים וגדלים לתוך עולם טכנולוגי שמתפתח באופן בלתי פוסק. בפרק מוצגים היתרונות והחסרונות הקיימים שישנם לדור ה-Y ביחס לדורות האחרים (שבהמשך הסיכום, אפרט על חלק מהם).

לסיכום, הפרק מציג סקלה התפתחותית, המתארת את המושג 'דור' ואת התפתחותו הלינארית, עד לדור ה-Y. כך, מוצג הפער הדורי במלואו, שעל המוסדות המדיניים לצמצמו. בהקשר זה, חשוב לציין כי אין הגדרה חד משמעית למושג 'דור ה-'Y. לכן, בפרק מוצגות לו מספר הגדרות.

לצורך הצגת הפער, כותבי הפרק מציגים את כלי המחקר בהם ישתמשו. לדוגמה, אתרים אינטרנטיים (מהם ידלו מידע, לרבות פורומים בו חברים דור ה-Y) ולחלופין כלים נוספים, כמו צילום תיעודי (של צעירים מדור ה-Y שייקחו חלק במחקר/של תערוכות בנושא זה, כגון התערוכה שהתקיימה במכללת תל אביב).

פרק 15: אל תחפרו לי-לימודים בעידן גוגל:

תחילה, תינוק נמצא במסגרת פעוטון. במהלך חייו, התינוק גדל וצובר ידע שמשמש עבורו תשתית, על מנת לעבור בין ממסגרת אחת לאחרת. בשלב הסופי, הוא לומד במוסד תיכוני ובהמשך, לעתים גם באקדמי. מחד גיסא, במעבר בין המסגרות האדם רוכש מיומנויות חברתיות ובמקביל, ידע עיוני (רב תחומי). מאידך גיסא, במהלך תקופה זו, הוא חווה משברי הסתגלות (או טראומות). כותבי הפרק מציינים כי בקרב דור ה-Y, משבר ההסתגלות פורץ לרוב בשלב הכניסה לאקדמיה. כפועל יוצא, שיעור לא מבוטל מהסטודנטים נושר כבר בשנת הלימודים הראשונה או לחלופין מחליף מגמה /חוג/ממסד.

בפרק, ישנו דיון שחוקר את הנסיבות למשבר. הפרק מציג לדוגמה את הפער הגדול ( והמופרז לעתים) בין הדרישות האקדמיות, לבין הדרישות התיכוניות. לדוגמה, לשם שינוי מועד הבחינה באקדמיה על המרצה לקיים וועדות ולהשיג אישורים חריגים. לעומת זאת, בתיכון, על מנת לשנות את מועד הבחינה, צריך רק את אישור המורה עצמה ותו לא. דוגמה נוספת שמוצגת כסיבה למשבר, היא היות בית הספר כ 'בית חרושת' לציונים. דהיינו, לדעת כותבי הפרק, בית הספר הוא מוסד שמטרתו העיקרית היא הישגית. ההתמקדות בהישגים גורמת לתלמיד לרכוש כלים בסיסיים בלבד, במקום כאלה שישרתו אותו בהמשך (ובאקדמיה בפרט). במילים אחרות, דרך ההוראה במוסדות החינוך התיכוניים מאכילה את הלומדים בכפית, במקום לאתגר את דרך חשיבתם. כך, אין גירוי קוגניטיבי והתלמיד לומד לבחינות דרך שיטות שאינן מטפחות את חשיבתו (כמו שינון).

בשל ההתפתחות הגלובלית, דור ה-Y הוא דור טכנולוגי. לכן, הוא כמעט ואינו משתמש בכלים כתובים, כמו ספרי קריאה. בפרק, מוצגים היתרונות והחסרונות שבאי הקריאה, וכמו כן ההשלכות שמתלוות לכך. לדוגמה, מצוין כי הלומדים מעדיפים לקרוא קטעי קריאה קצרים (מאשר ספר, בו קטעי הקריאה ארוכים). בפרק, מצוין כי הפחתת היקף הקריאה גורמת לדלות הידע (כי בספרות הכתובה יש מידע מעמיק יותר).

בקריאת הפרק, צוינו כאמור, ההשלכות של אי קריאת הספרים. אחת ההשלכות  שציונו בקטע זה הייתה ניוון השרירים באזורים האחראים על הזיכרון המוחי. זאת, מפני שהתלמידים בטוחים שאין צורך לזכור מידע, מכיוון שהוא תמיד זמין להם אינטרנטית בעת הצורך.

אדגים זאת באמצעות דוגמה ממסגרת התנסותי השנתית בבית הספר 'און' (בו לומדים תלמידים בעלי שיתוק מוחי). בבית הספר, הבחנתי כי שימוש בכלים טכנולוגיים הינו דרך ההוראה המרכזית. בשיעוריי באופן ספציפי, אני משתמשת בכלים אלו (כמו מחשב) על מנת לטפח בקרב הלומדים את יכולת הסנגור העצמי. בשיעורי הראשון (במהלך הסמסטר הראשון) ביקשתי מתלמידיי להוריד את אפליקציית 'ויקיפדיה' וזאת, על מנת שיוכלו לחפש מידע באופן עצמאי, ולחקור מושגים ומילים שזרות להם. לאחר קריאת הפרק המבוא (ופרק זה) נחשפתי לחסרונות הרבים שנובעים מהשימוש בטכנולוגיה, כמו פיתוח התלות בה. בנוסף, הסקתי כי ייתכן ואפליקציית ויקפדיה, אליה נחשפו התלמידים בשיעור זה, תמנע  מהתלמידים לנסות ולזכור את הפירוש למושגים שלמדנו במהלך אותו השיעור בעצמם (מפני שיחליטו כי אין בכך צורך, כי יש ברשותם את האפליקציה). לכן, אני מסיקה כי בעת השימוש בעזרים טכנולוגיים (באופן כללי, ועבורי בפרט) יש לטפח ראיה הוליסטית, דרכה נבחן את כלי ההוראה של השיעור. ראייה רחבה תסייע על מנת לגמד את החסרונות הטכנולוגיים. בדיעבד למשל, הייתי יכולה ללמד את המושגים דרך דרכים נוספות שהיו מסייעות לתלמידים לזכור ולהבין את המושגים, כמו באמצעות תומכי זיכרון של תמונות או לחלופין דרך הצגת המושגים בראשי תיבות.

בסמסטר הראשון של קורס זה דנו האם ראוי שהמורה והתלמיד יהיו חברים ברשת החברתית ('פייסבוק'). לשם כך, התבצע דיבייט בו השתתפו כלל הסטודנטיות בקורס (וכמו כן, המרצה עצמה). כל קבוצה שהשתתפה בו ציינה את היתרונות והחסרונות בחברות זו. אני סבורה שהדיבייט, וכמו כן קריאת פרקים אלו  סייעו עבורי לראות את מכלול הדברים באופן ביקורתי יותר, ואולי אף לשפר את דרך ההוראה באופן שיותאם עבור תלמידים אלו בצורה טובה יותר.