בספר דור ה-Y  בישראל של עוז אלמוג ועוז תמר, עולה כי אנו חלק מדור הY (ילידי 1980-2000)

דור זה נקרא" דור תמורה", הנולד לעידן הדיגיטלי והגלובלי. הוא סופג את השינוי והגדילה שנוצרה מהמעבר מחברה לאומית לחברה גלובלית – לטוב ולרע. עולה מן הספר חלוקה של דורות נוספים כגון : דור ה –X  (אנשים שנולדו בשנות השישים והשבעים) , דור ה-Z ( אנשים שנולדו באמצע שנות ה 90 עד 2009) ועוד.

דור ה- Y נתפס כבעל גישה לכלים ואמצעים תקשורתיים מתקדמים שמגיל צעיר נחשף לגירויים טכנולוגים ויודע להתמודד ולתפעל אותם.

בחרתי את פרק 13 " הורים וקורסים" . בפרק עולה תופעת הילודה וההולדה וכיצד דור ה Y מתייחס למושג  הורות בכלל והן הבחירה לא ללדת כלל, תפקיד הבעל כאבא וכחלק מהתהליך ועוד.

נאמר בפרק כי שיעור הפריון יורד עם השנים בשל המחשבה המרובה שהזוג משקיע בכך. פחות ילדים= פחותה השקעה כספית ,הרבה ילדים= זמן פנוי מועט לכל ילד.

עולה מן הפרק כי " המיקוד העצמי מחליש גם את הדחף האלטרואיסטי שעומד בבסיס הרצון להביא ילד לעולם. רבים פשוט חוששים שילד יגזול מהם זמן ואנרגיה ויפגע באיכות חייהם. הסיבה השנייה לרתיעה מהולדת ילדים (שתורמת לסטטיסטיקת הפריון) היא חששן של נשים לאבד את מקום עבודתן בעקבות הריון ולידה."

לאחר קריאת הדברים העולים מן הפרק והציטוט הנ"ל אשתף את דעתי בנושא. כיום, אני סטודנטית ובהריון.  בעת גילוי ההריון עלתה בראשי המחשבה כיצד אצליח לשלב גם הורות ,יצירת חיים חדשים וגם לימודים אקדמיים? עלו בי תהיות וחששות רבים ולבסוף ירדה דעתי והבנתי מדוע אני מרגישה כך. האווירה הרווחת כיום סביבי וסביב הנושא, היא זו העולה מן הציטוט. אנו רוצים להצליח, לצבור חוויות, להשיג מטרות ורואים בצורך להביא ילד לעולם כמשהו שחוסם שלא יכול ללכת יד ביד עם ההצלחה שאנו מצפים וחולמים.  האם כולם בדעה הזו? מעטים מאוד. פעמים רבות אני שומעת מהסביבה- "ומה יהיה עם התואר?"\ " האם תצליחי להשלים?" \ " חבל שלא נכנסת להריון במהלך הסטאז, כך זה לא היה פוגע בך!"

כולם סביבי "דואגים" ומראים לך עד כמה השילוב של קרירה והורות אינו יכול להצליח. האם זה נכון?

מערכות רבות במדינתו גרמו לנו להיות דור ששקל כל צעד בהססנות, שחושש לשלב בן השניים בשל חוקים שלא מאפשרים באופן מלא ליצור הרמוניה ונחת בניהם, כגון: חופשת לידה קצרה,  הרדיפה אחרי ההשכלה, חיי ההנאות המתוקות שקורצות מסביב, חוסר תמיכה באמא ואבא במשרה ועוד.

אילו המערכת הייתה רואה חשיבות רבה בצורך כן להביא חיים לעולם היא הייתה משנה את המערכת לטובת האם והאב ויוצרת עבורם מערכת תומכת ומקיפה.

לאחר קריאת החומר והידע הקודם שלי בנושא אני רואה שהדור שלנו, דור ה-  Y, רוצה להתפתח ולשאוף קדימה. לכן, הטכנולוגיה כיום מתפתחת והעולם הפך להיות מקום גלובלי עשיר בידע ותוצר תאוצה מרגע לרגע. הצורך שלנו להיות כ'עדר' ולהתקדם יחד עם כולם לוקח מאיתנו הרבה כוחות ולעיתים הם באים על חשבון דברים אחרים- כמו הנושא שעלה מן הפרק , נושא ההורות.

אנו מאוד רוצים שיוון הזדמנויות ואני רוצה כאישה שיראו אותי כמו כולם- יכולה להתפתח ולהשכיל ובנוסף גם להיות אמא. אנחנו יצרנו לעצמנו את המסגרת הזו שתואר ראשון אינו מספיק כתנאי קבלה ( בעבר תעודת בגרות הייתה מספיקה ואפילו זה היה נראה כהישג מרהיב)

אולי הגיע הזמן מעט להוריד רגל מן הגז, להרפות ולהפסיק את המחול המטורף הזה שיצרנו אנו בידיינו?! לתת חיוך לילד שלנו ולראות בו דבר נפלא וטוב יותר מכל תעודה או תואר אחר.

כי הוא זה ששינה אותנו והפך את התואר מזוג- להורים.