Sunday, March 12, 2017

בעקבות קריאת הספר "דור הY בישראל"

בספר ישנה התייחסות לאיפיון הדורות השונים. הורי ילידי שנות ה50, כלומר שייכים לדור "עידן ההתעוררות מהחלום הקולקטיבי" (דור ה"בייבי בומרס"), בספר מוסבר כי דור זה מרד במוסכמות של הדור הקודם, אך עם זאת המשיך את דרכו. התוצאות היו התפוררות של התא המשפחתי ועומס בעבודה. כאשר אני בוחנת מאפיינים אלה מנקודת מבט אישית ומשווה בין  אורח חייהם של הוריי, לעומת אורח חייהם של סבי וסבתי, אכן ישנם הבדלים. סבתא שלי השקיע הרבה יותר משאבים בניהול הבית והמשפחה (למרות שגם סבתי וגם אימי עבדו בתור אמהות). לעומת זאת, אימי השקיעה את מרבית זמנה בעבודה, תוך תמרון בזמן שנותר לה בהכנת אוכל וניהול התא המשפחתי. סבא שלי ז"ל עבד כשכיר, ואילו אבי החליט לפתוח עסק משלו ולהיות עצמאי. כאן ניתן לראות כי בדור של הוריי, הייתה יותר לגיטימציה למימוש העצמי ולרצונות של האינדיבידואל.

אני נולדתי בתחילת שנות ה90, ועל כן משתייכת לדור "עידן הפכחון החדש", המכונה "דור הY" (ילידי 1980-2000). דור זה מאופיין בחוסר יציבות ואסקפיזם. אני יכולה להעיד שאני מאוד מתקשה לקבל החלטות. דוגמא לכך: במשך שנתיים התלבטתי מה ללמוד והלכתי להרבה מאוד "ימים פתוחים" במוסדות אקדמיים. נרשמתי לתואר במדעי ההתנהגות, ושבוע לפני תחילת הלימודים, ביטלתי את ההרשמה ונרשמתי ללימודי חינוך מיוחד בלוינסקי, ועדיין אני לא בטוחה שהגעתי להחלטה "מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה". בדור שלנו, רבים מתחילים ללמוד במסלול מסוים, וכבר אחרי סמסטר מחליטים לעבור למסלול לימודים אחר. לא מעט אנשים מסיימים את התואר שלהם, ובסופו של דבר עוסקים בדבר אחר לגמרי. אני חושבת שזה חלק מהחוסר יציבות של הדור שלנו. האפשרויות הכל כך רבות שפרושות לפנינו, מבלבלות ולעתים יש לכך השפעה שלילית על קבלת ההחלטות. בעבר הרחוק, בחירת המקצוע היה דבר פשוט ומובן: בן של נגר, היה לומד להיות נגר, בן של רופא, היה לומד להיות רופא. לא היתה בכלל האפשרות להתלבט ולהתחבט בסוגיה שנים, הכל היה מאוד ברור ומוגדר. אני תוהה, אולי יש סיבה להתגעגע לפעם בהיבטים מסוימים?


התייחסות לידע הקודם שלי: הכרתי את המושג "דור הY", אך לא ידעתי שאני משתייכת לדור זה ומה המאפיינים שלו. לאחר הקריאה, אני מבינה שהדור שלי הושפע מאוד מהטכנולוגיה, וכל הדינמיקה ומערכת הערכים שלנו השתנתה בעקבות זאת. בנוסף, בעקבות הקריאה, נוכחתי לדעת שישנה מחזוריות בהתפתחות התרבותית/חברתית של הדורות, כפי שנכתב בספר: עידן האופוריה, עידן ההתעוררות מהחלום הקולקטיבי, עידן הפכחון החדש ועידן המשבר. אני חושבת שניתוח הדורות והחשיפה למחזוריות של התפתחות שינויים בדורות הבאים, יכולה לעזור בעתיד לחזות שינויים שיקרו, ולנצל את המידע הזה ע"מ להכין מערכות שונות לשינויים שחוזים, ביניהן מערכת החינוך. 

3 comments:

  1. את מתארת שייכות לדור ולפחות לחלק ממאפיניו - נראה לי שכמו אצל רחלי גם פה עולה שלמערכת החינוך עשויה להיות תועלת רבה בדור הזה - אם תשתמשו בזה בצורה שתביא את עצמכם לידי ביטוי

    ReplyDelete
    Replies
    1. הלוואי שתינתן לנו האפשרות והלגיטימציה להביא את עצמנו לידי ביטוי בשטח, ושלא נבלע לתוך נהלים ובירוקרטיה..עומסים, טפסים ודברים נוספים שאגלה בהמשך...הגורמים למורה להתעסק פחות ופחות בחינוך

      Delete
  2. דניאל, נהנתי לקרוא את הכתוב ובמיוחד השיתוף האישי שלך בנושא.
    בעבר נכון אדם יכל למשש את עצמו ולחשוב מה עושה לו טוב ולרצות לקיים אותו.
    היום, הפכנו לדור שרוצה להתפתח ( לטוב ולרע) ואנו הכנסנו את עצמו לסחרור שלא נוכל לצאת. אנו בוחרים מקצוע כי הוא "מכניס" הרבה כסף, תנאים סוציאלים ועוד..
    אז נכון, אנחנו לא חייבים ללכת בדרך ההורים כמו בעבר ויש שפע של מקצועות ובחירה אישית אבל האם דרך זו עושה אותנו מאושרים יותר מהעבר??
    אני רואה במערכת החינוך כלי שיכול להכין אותנו לחיים לאחר סיום 12 שנות הלימוד ולפרוס בפניהם את התלבטויות העתיד ולעזור להם לגבש את עצמם ומעט לכוון אותם לדרכם החדשה.

    ReplyDelete