ספרם של עוז אלמוג ותמר "דור הY בישראל" מציג נקודות חשובות בהתפתחות הדורות האחרונים והשינויים, דור חדש משמעו היווצרות תנאי מחייה שונים. יש צורך בהבנת אותם שינויים והדפוסים החדשים על-מנת לגייס התנהלות מותאמת לאותם שינויים וכן בכדי לצפות שינויים צפויים ומשמעותם לנו כחברה.

עם הופעת דור ה-Y נוצרו פרסומים רבים אשר עסקו במיון הדורות במאה השנים האחרונות. החלוקה המתוארת במבוא הספר מציגה חלוקת הדורות החל מאנשים שנולדו לפני סיום מלחמת העולם השניה עד אנשים שנולדו החל משנת 2010 עד היום:  "הדור השקט", "בייבי בומרס", דור הX, דור הZ ודור האלפא.

דור הY מוגדר גם "עידן הפכחון החדש" מציג דור חדש של ילידי 1980-2000. הדור סופג לתוכו את השינויים שכרוכים במעבר מחברה לאומית לחברה גלובלית. מכאן, הדור מתאפיין בחוסר יציבות ואסקפיזם, בחוסר יציבות ואמונה מתוך צמיחתו בעידן של התפרקות המוסדות ומות הערכים המקודשים. מקריאה של פרק המבוא נכחתי כי אני משתייכת לדור הY. אכן אני חשה כי מדובר במעין דור "מעבר" שחווה הכירות עם שני צידי המתרס בעקבות התמורות שחלו, פעמים רבות אמרתי כי הדור שלי "הרוויח" מכיוון שחווינו חיים נטולי טכנולוגיה, מושגים ברורים ותבניתיים-נישואין כן גירושין לא, למידה במסגרות סטנדרטיות אל מול ספרים ומחברות וכן חווינו את השינויים, ההגדרות שהשתנו, הטכנולוגיה והטכנולוגיה שנכנסה לשגרת חיינו. בעת הקריאה חשתי כי תיאור הדור, בין היתר, כלא יציב, כחסר אמונה ואימפולסיבי  נראה לי הגיוני מאוד שהרי מדובר על דור שחווה את החיוב והשלילה שלפני התמורות ואחריהם.

ישנן שתי השערות מרכזיות שעומדות בבסיס המחקר. האחת היא שינוי מאפייני היסוד ב"דנ"א התרבותי" של מודל ה"צבר" שגורר קשיים ורעשים תפקודיים בכל מערכות החיים. השנייה היא שדור הצעירים הנוכחי הוא הגלובלי ביותר בתולדות מדינת ישראל ועל-כן הוא משנה את צביונה של התרבות הישראלית בהיבטים רבים.

בחרתי להתייחס לפרק השביעי- מחוברים 24/7: ילידים דיגיטליים. היום(יום ה') צפיתי באחת מתכניות הבוקר בה  התנהל דיון על הנושא שעורר בי סקרנות רבה לקריאת פרק זה. בדיון השתתפו מנחי התכנית ופסיכולוג מומחה בילדים ונוער(איני זוכרת את שמו). הם דנו על ההתמכרות לטכנולוגיה והד"ר ציין באופן מצמרר כי לטעמו ההתמכרות לסמארטפונים היא קשה יותר מהתמכרות לאלכוהול מכיוון שהתמכרות לאלכוהול ניתן לעצור אך את שימוש האוכלוסייה כולה במכשירי סלולר לא ניתן.
הפרק מציג את כניסת האינטרנט, הצ'אטים, הרשתות החברתיות לחיינו אשר משפיעים גם על האנשים הבוגרים בחברה, כאלו שנולדו לדורות קודמים. אך להבדיל מהאנשים הבוגרים אשר הטכנולוגיה נכנסה לחייהם בגיל בוגר, הדור החדש נולד לטכנולוגיה המתפתחת והוא חיי אותה.

בעת שקראתי את הפרק נזכרתי בתהליך מסויים שהחל עם אחי, יליד שנת 2003. הוא נולד אל עדשת מצלמת הסלולר של בני המשפחה שתיעדה כל רגע משמעותי וספונטני בקלות רבה. כאשר הוא התבגר הורי החליטו שהם אינם מוכנים שבנם  יהיה נתון לסמארטפון מגיל צעיר והם התמודדו עם התמרדויות רבות מצדו שחש שונה משאר בני גילו. כאשר הוא הגיע לגיל אחת עשרה, יועצת בית הספר טלפנה לאמי והמליצה לה לקנות לאחי מכשיר סמארטפון מתקדם על-מנת למנוע ממנו לחוש שונה מהחברה, אמי עשתה זאת ומאז, מכשיר הסלולר לא מונח ולו לרגע, הוא נהנה מהגישה הנוחה לכל האפליקציות והרשתות החברתיות. סדרי העדיפויות שלל אחי השתנו והוא עצמו טוען שאם יקרה נזק למכשיר הסלולר שלו הוא יהיה חסר מנוחה. לדעתי, נראה כי אלו סימפטומים של התמכרות, מסוג כזה שכמעט ובלתי ניתנת למניעה.

כמו-כן, הפרק חידד את הבנתי כי אני מצויה בדור הY, דור "המעבר". כמו-כן, כמעט ובלתי אפשרי שלא לחשוב כמורה על יתרונות הטכנולוגיה שהתפתחה אשר לעיתים נדחקת הצידה בשל הפחד לחוות את השלילה שבה. כסטודנטית להוראה אני נחשפת הרבה ליתרונות הלמידה באמצעות כלים טכנולוגים ונדהמת פעם אחר פעם מהקלות בה תלמיד בחינוך מיוחד שנושא עמו קשיים חברתיים, לימודיים ותפקודיים מצליח לתפעל כמעט כל מכשיר טכנולוגי. יחד-עם זאת, בעקבות קריאת הפרק עלו בי חששות, הייתכן כי כוונותיי הטובות ללמד בדרכים מגוונות ומסקרנות עשויות להוביל את תלמידיי להתמכרות?

אני מניחה כי אין מנוס מהתמכרות זאת, הטכנולוגיה אינה מראה אותותיה רק בתחום החינוך, היא חלק מתרבות הפנאי של כלל הציבור, אנו חווים את יתרונותיה וחסרונותיה של הטכנולוגיה בכל פסיעה שלנו. כדוגמא לכך אתייחס לרשתות החברתיות, מרבית התמונות המפורסמות באותן רשתות מציגות תיעוד חי מאירועים משמעותיים בחיי המפרסם, אם-כך, אולי בעבר ההנאה מאירועים שכאלו כללה את הפריטים המצויים באירוע עצמו אך כיום ההנאה נושאת בתוכה העלאת תמונות ומעקב תמידי ועיקש על כמות הלייקים שהם מקבלים ויחסי הכוחות בין גורמי ההנאה משתנים.

לסיכום, הטכנולוגיה המתפתחת יצרה תמורות בחברה ועמה דור חדש הנושא היבטים חיוביים ושליליים.  לדעתי, חשוב למצוא את האיזון ולחוות תרבות פנאי ולמדיה מלוות טכנולוגיה ובמקביל ל"זנוח" את הטכנולוגיה מידי פעם לטובת תרבות פנאי ולמידה כפי שהיה בדורות הקודמים, ללא טכנולוגיה.
מכאן עולה השאלה, האם בעולם מרובה טכנולוגיה שכזה אותו איזון אפשרי?