עבודה אישית: מרץ – דור ה-Y – אלונה לייקין

בספר  דור ה-Y בישראל – דו"ח מחקר/ עוז אלמוג ותמר אלמוג, הכותבים מציינים בעיקר את דור ה-Y, אשר נולדו מאמצע שנות השמונים ועד לשנות ה-90. כמובן שלפני דור זה ולאחריו, היו דורות נוספים שקמו, כגון, דור ה-X ודור ה-Z, אך דור ה-Y הוא  זה שגדל לעולם מתפתח מבחינת ההיי טק, טכנולוגיה, אינטרנט, גוגל וכיו"ב. דור זה נחשב לדור מיוחד, משום שהוא זכה לכינויים שונים, משום שהוא ככל הנראה דינמי ומשתנה לעומת הדורות האחרים, למשל דור הבייבי בומרס שאופיין כדור שהצמיח את שיעור הילודה לאחר מלחמת העולם השנייה. אחד הכינויים שתפס את עיני הוא דור ה"תסתכלו עליי" שמאופיין בתרבות "הסלפי" וצילום של עצמנו כמעט בכל אירוע. לדעתי, הדור הזה לא רק מאפיין את דור ה-Y, הדור אליו אני שייכת, אלא לכלל הדורות, בין אם אלה שנולדו לפני לבין אלה שנולדו אחרי.

בישראל דור ה-Y מאופיין בצעירים החילוניים שנולדו בטווח השנים: מתחילת שנות השמונים ועד לאמצע שנות התשעים. דור זה בישראל דומה ברובו לדור ה-Y ברחבי העולם, משום שהוא התחנך כמעט על אותה תרבות שיש בעולם. לדוגמא, הכבלים שהגיעו בשנות השמונים למדינת ישראל ולפני כן, הערוץ המשודר בטלוויזיה היה ערוץ אחד בלבד שהוא הערוץ הראשון, עליו דור ה-X גדל ודור ה-Y התחנך על תרבות שונה ושפע של ערוצים בימים ההם (ביחס לכמות שהייתה לפני כן).  בנוסף, דור זה מתאפיין בתרבות משלו, כגון, ספרים שונים לדוגמא, "חכמת הבייגלה"), זמרים ושירים שונים, סרטים, סדרות ואף ביטויי סלנג המותאמת לדור זה.

הפרק אותו בחרתי הוא פרק 15: אל תחפרו לי – לימודים בעידן הגוגל. ישנו מעבר ידוע בין המוסדות השונים. מהגן ועד התיכון. לאחר מכן, מגיע השלב בו האדם רוצה לבחור במה ללמוד, על מנת ליצור לעצמו קריירה בהמשך חייו. זוהי הבחירה הקשה ביותר לעשותה, בגלל סיבות שונות, כגון, העצמאות שבלמידה, כוח הרצון, התקציב האישי ועוד.  קושי נוסף, הוא הפער שבין התיכון לבין האקדמיה. בעוד שבתיכון, יש מרוץ אחר הספק למידה של כל החומר בכדי להצליח בבגרות, באקדמיה הלמידה היא יותר עצמאית ולרוב הקורסים נתונים בהלימה לתחום שאותו הסטודנט בחר ללמוד לשלוש-ארבע השנים הקרובות.

הפרק, בהמשך למבוא, מציין את דור ה-Y, אשר נכנס לדור של טכנולוגיה, אתרי אינטרנט ומחשב בכל בית. סטודנטים, ההולכים ללמוד באקדמיה, משתמשים יותר ויותר באתרי האינטרנט והספרים המקוונים כדי ללמוד למבחנים ולהוציא את החומר הנדרש לחומר הנלמד. תרבות צריכת האינטרנט והקריאה "המהירה" הובילה לקריאה קלה ללא שום צורך לקרוא ספרים הנחשבים לנכסי צאן ברזל או ספרים ארוכים מדי. משום שישנה נגישות רבה למידע שברשת, ישנם אנשים המעדיפים לוותר על הספר וללמד ישירות מהאינטרנט, אך השאלה הנשאלת בפרק האם הקלות הזאת הופכת אותנו לטיפשים יותר? דור ה-X מתמודד עם השינוי שנעשה בעולם בעקבות התפתחות האינטרנט והמחשבים והשפע בידע שהוא מקבל, לעומת דור ה-Y שנולד בתחילת עידן זה והעדיפות לאינטרנט ולגוגל שהוא מראה לה ואף נתפסים כ"מומחים" יותר מהוריהם בכל הקשור לטכנולוגיה (למיש, ריב"ק, ואלוני, 2009).  על פי הפרק, כתוצאה מהרפרוף בטקסט, מתבצע אובדן מידע חשוב (דילוג על סעיפים), אובדן חוש הביקורת, עודף מידע שלעיתים לא רלוונטי לקורא וחוסר בצורך בקריאה ארוכה. בנוסף, חוסר הקריאה מביא עימו את הקושי בלמידת האוריינות, כגון, התנסחות נכונה והבנת הנקרא.

דור ה-Y, על פי הפרק מתאפיין בחוסר ריכוז וישיבה זמן רב בלמידה המסורתית והפרונטאלית מול כיתה. הן בתיכון והן באקדמיה. הדור מתאפיין עם "קוצים בישבן", שלא יכולים לשבת בכיתה ומעדיפים להעדר ולהשלים את החומר בעצמם. הפרעת קשב זו לרוב, מתאפיינת עם התנהגות היפראקטיבית המראה על קושי בישיבה בכיתה ובהשלמת משימות שונות (הבר, 1990), אך עם השנים נולדו שלוש השפעות שאותן מחזק דור ה-Y: ההשפעה הפדגוגית, כלומר, התלמיד במרכז, ההשפעה הטכנולוגית, כלומר, יצירת קשר ישיר עם המרצה וההשפעה הכלכלית, כלומר, התאגדות של קבוצות מחאה, המשפיעות על הכוח הכלכלי והמשפטי של הסטודנטים כלקוחות. 

חוויה אישית העולה מתוך הפרק, היא הלמידה בתיכון. בתיכון היה שימוש כמעט תמיד אך ורק בספרים וכמעט ולא נעשה שימוש במחשבים. הלמידה הייתה אך ורק דרך ספרים, לעומת היום שהשימוש נעשה כמעט תמיד דרך מקורות אינטרנטיים או מקורות מקוונים שנמצאים במחשב וחוסכים את הצורך בהליכה לספריה והדפסה/צילום של דפים. במהלך הפרק, המושג ששמתי  לב אליו, הוא הסעיף "למידה שיתופית", שבה אכן נעשית למידה שיתופית בין הסטודנטים, למשל, כשאר לומדים למבחנים, כי אחד עוזר לשני בהבנתו של החומר, לעומת התיכון, שלעתים הלמידה נעשתה רק בדרך של שינון ולאו דווקא הבנה או התעניינות בחומר ולכן לא הייתה למידה שיתופית, כי לרוב הייתה מטרה אחת שהיא לשנן את החומר הנלמד לבחינה.

לסיכום, הפרק דן בסטודנטים, אשר נולדו לדור ה-Y, לתרבות צריכת האינטרנט, הגוגל והזמינות המידית והקלות בה ניתן למצוא מידע ומהן ההשכלות לבסוף לאחר סיום הלימודים: משבר רבע החיים – הלחץ במציאת עבודה ומה שמגיע עם הלחץ הזה: מציאת עבודה המתאימה לכישורים, משבר זהות, חוסר ודאות ורגשי נחיתות.

מקורות:

הבר, ד (1990). לא הואב לקרוא: טיפול רב-ממדי בליקויי למידה. תל אביב: רמות

למיש, ד', ריב"ק, ר ואלוני, ר' (2099). ילדים ישראלים גולשים באינטרנט: מפאניקה מוסרית להורות אחראית. מגמות, 1, 163-137.